היי שקטה
קרה לי משהו קצת מוזר לפני כמה ימים. הטלפון התחיל לנגן מעצמו שיר. כנראה נלחץ בו משהו כשהיה בכיס. לקח לי קצת זמן, כי הווליום היה נמוך, אבל כשהגברתי, זיהיתי שזהו השיר 'היי שקטה', בביצוע שלא הכרתי. חיפשתי בנבכי הטלפון, … המשך קריאה ←
קרה לי משהו קצת מוזר לפני כמה ימים. הטלפון התחיל לנגן מעצמו שיר. כנראה נלחץ בו משהו כשהיה בכיס. לקח לי קצת זמן, כי הווליום היה נמוך, אבל כשהגברתי, זיהיתי שזהו השיר 'היי שקטה', בביצוע שלא הכרתי. חיפשתי בנבכי הטלפון, … המשך קריאה ←
הוא היה חייל משוחרר. קצין מצטיין שהחל לבנות את חייו. הוא גילה שלפעמים, גם כשאתה יוצא מהצבא, הצבא לא יוצא ממך. אפשר לקרוא לזה "פוסט טראומה", אני מניח. אבל מילים לא מכסות את זה לגמרי. הוא היה מוצף בעצב, … המשך קריאה ←
השבוע הלך לעולמו לאונרד כהן. משורר. זמר. סופר. מוזיקאי. איש שמילותיו נוגעות עמוק בנשמה, והצלילים… הוי, הצלילים. את לאונרד ראיתי פעמיים. ההופעה באמסטרדם היתה נהדרת. הקהל היה מהופנט. התמקמנו בשורה השניה בסמוך לקבוצת סבתות הולנדיות לבנות שיער. הן היו כל … המשך קריאה ←
היום בפינת ניתוח השירה של הבלוג (כן! החל מהיום יש פינה כזאת!) רציתי לדבר קצת על השיר 'בתוך הצינורות' של גבריאל בלחסן ואביב גדג' מלהקת "אלג'יר". זהו שיר שתמיד נוגע בי חזק מאד, וכמו כמה שירים אחרים של גבריאל, מספר … המשך קריאה ←
שיר שתמיד עושה לי טוב. מילים: יעקב גלעד. שירה: יהודית רביץ.
המשך קריאה ←