מצוקה נפשית יכולה ללבוש צורות שונות, אך לרוב מופיעה כחרדה או דכאון. כאשר עצמת התסמינים גבוהה, הקיום היומיומי הופך לבלתי נסבל, והאדם מבין שהוא זקוק לעזרה:

א, בן 40, מספר: "אני לא יודע מה קורה לי…. אני כל הזמן דואג. אני מפחד שיקרה משהו לאנשים שאני אוהב. אני מפחד שיפטרו אותי מהעבודה. אני מרגיע כאילו אני טובע. יש ימים שאני בקושי קם מהמיטה."

למה זה קורה?

• לעתים המצוקה נובעת ממצב משבר–ארוע חיים חריף כלשהוא.

המשבר יכול להיות: פרידה, פיטורין, אבדן אדם קרוב, הדרדרות קשה במצב הפיזי או הנפשי של בן משפחה וכדומה.

כולנו עוברים משברים, ובמצבי משבר, כולנו זקוקים לעזרה. לרוב אנחנו צולחים את המשבר באמצעות כוחות הריפוי שקיימים בכל אחד מאיתנו, ובעזרת משפחה, חברים וכדומה. עם זאת, לעתים המשאבים שלנו אינם מספיקים, או שהמשבר גדול מדי:

ג', בת 50: "עם כמה דברים אדם אחד יכול להתמודד? עד שסוף סוף הצלחתי להתאושש מהגרושין, לעמוד על הרגליים כלכלית, ולייצב את עצמי – נפגעתי בתאונת דרכים. אני מרגישה שאין לי כוחות יותר. אני מרוקנת. לפעמים אני חושבת שהיה עדיף אם הייתי נהרגת בתאונה".

• לעתים המצוקה הינה מצב מתמשך, שכמעט התרגלנו אליו. במקרים כאלה, אנשים פונים רק כאשר הם עוברים איזה סף של סבל – אולי כתוצאה מארוע כלשהוא או שינוי בתנאי החיים.

ד', בת 60 אומרת: "אני כבר לא יכולה יותר. מתייחסים אלי כמו עבד בבית. אני עייפה כל כך…. ולא רואה מוצא. אף אחד לא יעזור לי, נכשלתי בגידול הילדים… הם לא שמים עלי. זה הכל אשמתי. גם לפני זה סבלתי… אתה יודע, החיים קשים. לגדל את הילדים, לעבוד, להחזיק הכל לבד… אבל עכשיו כבר באו מים עד נפש"

• לעתים המצוקה נובעת מטריגר לא מודע– הגורם לכאב הנפשי הינו ארוע פחות דרמטי, או אפילו שולי לכאורה, שנוגע ופותח פצעים ישנים או זכרונות קשים:

י', בת 28 מספרת –"בשבועות האחרונים אני פשוט מרוסקת. יש לי סיוטים, לחצים בגוף, כאבים בכל מקום… זה התחיל בערך אחרי שהייתי בפסח אצל הדודים. לפני שבוע הלכתי לרופאת משפחה, והיא אמרה משהו, לא זוכרת מה…. אחרי זה הלכתי הביתה ונורא רציתי לחתוך את עצמי"

על האופן שבו טיפול נפשי דינאמי יכול לסייע במקרים אלה ואחרים, לחץ כאן.

*  כל הציטוטים בדויים כמובן, ומובאים לצורך המחשה בלבד.