רבים וטובים ניסו לתת הסבר אחד, פשוט וממצה, לאופן שבו טיפול עוזר לאנשים. עם זאת, הדבר אינו פשוט. יש מגוון רב של גישות טיפוליות, ותאוריות שונות מאחורי כל אחת מהן. גם בתוך אותה מסגרת תאורטית ניתן למצוא חילוקי דעות.

באופן כללי טיפולים נפשיים כיום נחלקים לשני סוגים עיקריים:

  • טיפול פסיכודינאמי – המושתת על ההנחה כי נפשנו כוללת חלקים בלתי מודעים הנמצאים בקונפליקט פנימי.
  • טיפול קוגניטיבי-התנהגותי – המושתת על התפיסה לפיה האדם מסגל לעצמו דפוסי חשיבה והתנהגות כתהליך של למידה, ושניתן לשנות דפוסים אלו.

גם בתוך שני הסוגים הללו, טיפול הנפשי לובש צורות שונות עבור אנשים שונים. אין שני טיפולים זהים, כשם שאין שני אנשים זהים. ניתן לראות את הדרך שעובר המטופל כמסע חקירה – מה עוזר לי? מה אני צריך? מה חסר לי? כיצד אשנה את חיי, או את עצמי? המטפל הינו לעתים מורה, לעתים מלווה, ותמיד שותף נאמן במסע הזה.

אנסה להביא כאן מספר אלמנטים שבעיני הינם מרכזיים, ובמידה זו או אחרת משותפים לרוב הטיפולים: