שתי בחורות קפצו למותן בירושלים השבוע, וראוי להגיד על כך משהו. אנו לא יודעים על ההסיפור הרבה, מלבד שני פרטים שפורסמו: 1. ככל הנראה הבחורות היו חוזרות בשאלה שפחדו לאכזב את משפחתן הדתית. 2. אחת מהן הותקפה מינית והחלה טיפול שהופסק … המשך קריאה ←
היה לו זקן לבן, עבה וסמיך. הוא חבש מגבעת שחורה, והיה עטוף בחליפה ארוכה. פניו היו מחורצות קמטים, זכר לחיוך ולצחוק של פעם. הוא הגיע אלי, כמו רבים אחרים, כי חייו קרסו ביום אחד. באירוע שנמשך דקות ספורות. אירוע שבו … המשך קריאה ←
המקרה של אסתי וינשטיין העלה בי מחשבות רבות. למי שלא מכיר – מדובר באשה חרדית לשעבר, אמא ל – 7 ילדים, שהחליטה לעזוב את חסידות גור ולחיות כחילונית. כשנה לאחר שעזבה את ביתה, לקחה אסתי את חייה בידיה ונמצאה מתה במכוניתה. בפתק … המשך קריאה ←
"דאגה בלב איש ישיחנה ודבר טוב ישמחנה" (משלי, י"ב). הניסוח של המשפט הזה מאד יפה בעיני. מה עושים עם דאגה? מדברים אותה. משוחחים אותה. מורידים אותה מהלב. משתפים אותה. ברוב הפעמים, השיחה משנה את הדאגה ומפחיתה אותה. לא מדברים על הדאגה. … המשך קריאה ←