כותב למגירה
הרגעים האלה, שאתה יוצא מפגישה. והיה טוב. היה משמעותי. חזק. אבל… פיו. צריך לנשום. המטופל משאיר אצלי את כל מה שהוא סוחב היום השבוע אולי כל חייו איפה אני מניח את זה? לא רוצים שהדברים ילכו לאיבוד. לא … המשך קריאה ←
הרגעים האלה, שאתה יוצא מפגישה. והיה טוב. היה משמעותי. חזק. אבל… פיו. צריך לנשום. המטופל משאיר אצלי את כל מה שהוא סוחב היום השבוע אולי כל חייו איפה אני מניח את זה? לא רוצים שהדברים ילכו לאיבוד. לא … המשך קריאה ←
היינו אז בתיכון. רגע לפני שהתחלנו את החיים האמיתים, אני ור' קבענו פגישה לעוד עשרים שנה. זו היתה חצי בדיחה. הרי באותם ימים לא תכננתי אפילו שנה קדימה. לא ידענו היכן נשרת בצבא. לא ידענו מה נעשה לאחר מכן. מי … המשך קריאה ←
-"אני יודעת שאנחנו צריכים להפרד", היא אמרה. "אני מרגישה יותר טוב. אני חושבת שיהיה בסדר". הנהנתי, והיא התרווחה מעט. מבטה נדד אל הקירות המתקלפים. בקול מהורהר הוסיפה: "אני אתגעגע למקום הזה. התרגלתי. לבוא לכאן כל שבוע, לפינה החמה הזאת. כל … המשך קריאה ←
אתמול, בעת שהייתי בהפסקה, עבר אצלי אחד משכני, והציץ בדלת הפתוחה של הקליניקה. הוא אמר לי שהמקום נראה יפה, ושאל אותי את השאלה הבאה: "תגיד – איך מעצבים קליניקה לטיפול פסיכולוגי? יש איזה הנחיות או כללים לזה?" אני כהרגלי רציתי … המשך קריאה ←
המחקר בתחום מדעי החברה, והפסיכולוגיה בתוכם, מתבצע כיום בעיקר בשיטות סטטיסטיות. מחקר נאבק תמיד להשגת שתי מטרות: מצד אחד הרצון לדיוק, ומצד שני, הרצון להכליל. אנו מעוניינים, אידיאלית, להגיד דברים מדוייקים ככל הניתן, על עולם תוכן גדול ככל הניתן. בשפה … המשך קריאה ←