הסביבה הטיפולית

טיפול נפשי מתרחש בתוך סוג של בועה.

זהו מקום שבו לוקחים פסק זמן מהחיים, שאין בו לחץ, שבו נוכל להיות אנחנו, ללא צורך בהגנות.

כאן נוכל להרגיש. כאן נוכל לחלום. כאן נוכל לשחק, לצחוק ולבכות.

הסביבה הטיפולית מעוצבת באופן שיאפשר את המרחב הזה באופן המיטבי.

הפגישות מתרחשות בזמן ומקום קבועים. לרוב יהיה זה פעם בשבוע למשך 50 דקות.

בין הפגישות לרוב לא תהיה תקשורת רבה בין המטפל למטופל, וזאת משום שקשה לשמור על אותה אווירה של פנאי וקשב מלא מחוץ לחדר הטיפולים.

הגבולות של הפגישות, בזמן ובמקום, עוזריים להגדיר את הבועה הטיפולית. עקביות המפגשים מאפשרת תחושה של בטחון. הסביבה המוגנת שנוצרת מאפשרת למטופל להתנסות ברגשות ומחשבות שונים ומגוונים.

הגבולות קיימים כדי לשמור על המטפל והמטופל. המטפל ימנע מלצור קשר עם המטופל שלא לצורך. המטפל לא יהיה במגע עם אנשים בחייו של המטופל שלא ברשות ובידיעת המטופל. המטפל יקבל תשלום על הפגישות. טיפול נפשי אינו כולל מגע פיזי.

גם אחרי סיום הטיפול, ישמרו גבולות אלה, ותשמר חובת הסודיות.

כמו על נושאים אחרים, גם על גבולות הבועה אפשר ורצוי לדבר עם המטפל.