הרגעים האלה, שאתה יוצא מפגישה. והיה טוב. היה משמעותי. חזק. אבל… פיו. צריך לנשום. המטופל משאיר אצלי את כל מה שהוא סוחב היום השבוע אולי כל חייו איפה אני מניח את זה? לא רוצים שהדברים ילכו לאיבוד. לא … המשך קריאה
הסיפור הבא מגיע מהתקופה בה הייתי מתנדב בער"ן. פעם בשבוע בערך הייתי מתייצב למשמרת, ומבלה את הערב או הלילה בשיחה עם אנשים שונים, שלא ידעתי כיצד הם נראים או מה שמם. שיחות מלב אל לב, כאשר נדמה שכל שאר העולם … המשך קריאה
היינו אז בתיכון. רגע לפני שהתחלנו את החיים האמיתים, אני ור' קבענו פגישה לעוד עשרים שנה. זו היתה חצי בדיחה. הרי באותם ימים לא תכננתי אפילו שנה קדימה. לא ידענו היכן נשרת בצבא. לא ידענו מה נעשה לאחר מכן. מי … המשך קריאה
הפוסט הקודם הוביל לתגובות משמעותיות יותר מכל פוסט אחר שאני זוכר שכתבתי. היו אולי פוסטים עם מספר גדול יותר של תגובות, אבל לא עם עצמה כזו. משהו במה שכתבתי נגע באנשים באופן חזק. רוב התגובות היו חיוביות, אפילו מאד. אשה אחת אמרה שהוא … המשך קריאה
דמיינו לכם את הסיטואציה הבאה: אתם בחנות. אחרי שהסתובבתם קצת, ביקשתם מהמוכר מוצר כלשהוא. נגיד – תיק. ואחרי שבחרתם והסכמתם ושילמתם – אתם מוכנים לקחת את התיק וללכת הביתה. אבל אז – המוכר פונה אליכם ואומר לכם: "אוקי, עכשיו תשלמו … המשך קריאה
הסיפור של יובל כרמי לא עוזב אותי. למי שאיכשהוא פספס – זהו פסיכולוג ירושלמי שהואשם בפגיעה מינית במטופלות שלו, והיום שמו פורסם. רשמית הדברים עדיין בגדר חשדות, אך המתלוננת שפתחה את הדברים התראיינה וסיפקה עדויות חזקות – כולל הקלטה … המשך קריאה
כל כך הרבה דברים מתרחשים אצלי. והגיע הזמן לעדכן את האתר. אז ככה: לפני מספר חודשים עזבתי את ירושלים להתחלה חדשה בישוב כמון, הצמוד לכרמיאל. מדובר בחלום ישן, מלפני שנים – והנה, הבשילו התנאים ועברנו. שונה כאן. הרבה שקט. הרבה … המשך קריאה
נתקלתי בפוסט הבא בפייסבוק, והרגשתי שאני רוצה להגיב עליו. אני מרשה לעצמי לצטט את הטקסט, תוך השמטת שם הכותבת. לא. לא זימנתי את המחלה שלי לעצמי למרות שאת ממש בטוחה. לא, גם אין לי שום רווח מזה שאני חולה – … המשך קריאה
אנחנור מתחילים לחזור לשגרה. רוב המטופלים חוזרים למפגשים פנים אל פנים, חלקם נשאר בוידאו, כי זה נח, אנשים בחוץ עם מסכות, ואמנם חוששים מגל שני – אך נדמה כאילו הקורונה מאחורנו. את השיר הבא כתבתי לפני כחדשיים, בשיא תקופת הסגרים … המשך קריאה