מעשיות פסיכיאטריות

darrylלפני מספר שנים נתקלתי לראשונה בקומיקס "Psychiatric Tales" של דאריל קנניגהם. זהו בחור שצייר ותיאר חלק מהחוויות אותם עבר כאח פסיכיאטרי מתלמד במחלקה סגורה. הבלוג הצנוע שלו הפך עם הזמן לספר שמאד כדאי לקרוא.

דאריל מתאר את המחלקה על כל המורכבות שלה, עם ציורים פשוטים שחודרים עמוק. הוא מסביר על סכיזופרניה, הוא מדבר על סטיגמה. הוא מספר על עצמו.

מחלקה פסיכיאטרית היא מקום לא פשוט. יש בו ניגודים רבים. יש בו כיעור ויש בו יופי, יש בו סבל ויש בו ריפוי. אבל מעבר לכל – יש בו אנשים כמוני וכמוכם, שזקוקים להכרה ולחמלה.

בפרק האחרון בספר, מספר דאריל את הסיפור שלו. מאז ומתמיד היה ילד בישן ודחוי חברתית. תמיד היו לו נטיות אמנותיות, אך הבדידות והדכאון גרמו לכך שמעולם לא האמין בעצמו. רק בדיעבד הבין שהבחירה בעבודה בבריאות הנפש היתה עבורו נסיון לא מודע לפתור את בעיותיו שלו. בסופו של דבר הנסיון כשל. דאריל הפך מדוכא ועזב את העבודה.

עם זאת, מסתבר שכל אשר עבר לא היה לשווא. לפעמים החוויות הקשות מכל הם אלו שבסופו של דבר בונות אותך. כאשר התחיל את הבלוג, גילה שאנשים מתעניינים בו. לראשוונה הרגיש מוערך ובעל השפעה על הזולת. אט אט החל לפרסם יותר. כתיבת הספר לקחה כארבע שנים, כאשר כל צעד בדרך חיזק אותו עוד קצת. כיום הוא כבר הוציא מספר ספרים.

המסר של דאריל, קלישאתי ככל שיהיה, מאד יפה בעיני: "הבט פנימה ומצא את האיכויות שבזכותן תוכל לשרוד: הכשרונות, התקוות, התשוקות והחלומות שלך. אלו הם הדברים שיצילו אותך".

סגור לתגובות.